דחיית ערעור על הרשעת פקיד בנק ברישום כוזב וגניבה ועל גזה"ד

השופט עודד גרשון :

1.         המערער עבד כפקיד בכיר בבנק מרכנתיל דיסקונט סניף באקה אל גרבייה (להלן - "הבנק") משנת 1996 ועד ליום 6.3.00.

            המשיבה הגישה כנגד המערער, לבית משפט השלום בחדרה, כתב אישום הכולל שני פרטי אישום שונים. המשיבה ייחסה למערער, בכל אחד מן האישומים, עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן  - "החוק"); גניבה ע"י מורשה, עבירה לפי סעיף 393 (2) לחוק וגניבה ממעביד,  עבירה לפי סעיף 391 לחוק.

            בית המשפט קמא (כב' השופט אהוד קפלן) הרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וגזר עליו את העונשים שלהלן:

            א.         מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים;

            ב.         מאסר על תנאי בן  10 חודשים לתקופה של 3 שנים;

            ג.          קנס בסך של 60,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תמורתו.

            מכאן ערעורו של המערער המופנה הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד גזר הדין.

            במסגרת הערעור הגיש המערער בקשה להוספת ראיה   (ב"ש 4453/07).

            פסק דין זה מתייחס הן לערעור והן לבקשה להוספת הראיה.

2.         העובדות שנטענו בכתב האישום

א.         בכתב האישום נטען כי במסגרת תפקידו בבנק היה המערער אחראי לשתי קופות בבנק  שמספריהן 902 ו- 920. בקופות אלו היה המערער מורשה לבצע פעולות בנקאיות על פי הוראות לקוחות הבנק.

ב.         המשיבה טענה בכתב האישום כי במהלך תקופת עבודתו של המערער בבנק, ב 49 מועדים שונים המתפרסים על פרק הזמן שמיום 31.3.98 ועד 2.3.00, גנב המערער מספר רב של פעמים כספים מתוך 505 תוכניות חסכון של לקוחות הבנק (להלן - "תוכניות החסכון").

ג.          בפרט האישום הראשון שבכתב האישום נטען כי המערער ביצע את מעשי הגניבה באופן שלהלן:

            המערער חייב את תוכניות החסכון ומשך מתוכן כספים ללא ידיעת הלקוחות וללא הסכמתם והעביר את הכספים לחשבונות של בני משפחתו, שהתנהלו בבנק.

            את הפעולות של העברת הכספים ביצע המערער, כך נטען, בשתי הקופות עליהן היה מופקד, למעט פעולה אחת שבוצעה בקופתו של פקיד אחר, בעת שזה נעדר ממקומו.

            המערער חייב את תוכניות החסכון ישירות באמצעות ביצוע פעולת יומן ולא דרך חשבון העו"ש של הלקוחות בעלי התוכניות.  באופן זה לא היה בחשבונות העו"ש של הלקוחות  איזכור לכך שתוכניות החסכון חוייבו והם לא יכלו לדעת על כך.

            המשיבה טענה בכתב האישום כי המערער ביצע את החיובים של תוכניות החסכון בסוג פעולה אשר גרם לכך שבדף החשבון של תוכניות החסכון הופיע תואר פעולה כוזב בשם "ביטול".  הסכום שהמערער חייב היה זהה לתשלום החודשי האחרון לתוכנית החסכון וכך הנאשם יצר מצג כוזב של ביטול הפקדה אחרונה לתוכנית.

            המשיבה הוסיפה וטענה בכתב האישום כי את פעולת הזיכוי של חשבונות בני משפחתו ביצע המערער באמצעות תוארי פעולה כוזבים שונים וביניהם "יומן שיק", "העברת קבע", שבאמצעותם ביקש להטעות את מי שמעיין בדפי החשבון וליצור רושם כאילו מדובר בזיכוי הנובע מהפקדת שיק, הפקדת מזומן, או הפקדת משכורות.